הסכנה שבהיווצרות חבורות-על (תתי-קבוצות) במיסגרות ריפוי למכורים.
בקבוצות ריפוי ואני אדבר על קבוצות ריפוי למכורים, התלכיד, מהמון סיבות, קשה להשגה או לפחות בעייתי ביותר הן בגלל שקבוצות כאלה מחליפות יחידים משתחררים בסיום טיפול ובכלל, מיסגרת הזמן הקצובה, אמורה להוביל להתלכדות שקשה להשיג בלוא-הכי עם אינדיבידואלים השקועים בקושי נפשי משל עצמם, בעיקר בגלל חוסר יכולת לסמוך על ״זולת״ כולשהו גם כך. כולנו יודעים, שקבוצה לעיתים, עשויה להתחלק באופן טיבעי על ידי יחידים המוצאים בינם לבין עצמם מן המשותף.
יכול להיות הדבר ממראה חיצוני ועד מצב כלכלי וכו׳ כשבעצם המאחד הטיבעי בינהם היא מחלה שוות ״ערך״, פיצול כזה, אם לא יקבל תשומת-לב ראוייה של המדריכים עלול להביא את הבית למצב בלתי נסבל שיימשך בשרשראות ארוכות, כמה דורות של תחלופה וקשה יהייה לאזן את הבית הלאה מבלי לנקוט בצעדים דרמאטיים שיכולים היו להחסך. כמו-כן, התפצלויות כאלה תצורנה רגשות שיפגעו הן בטיפול והן בשיגרת הבית שממילא איננה פשוטה.
