"הודינו שאנו חסרי אונים מול התמכרותנו ושחיינו הפכו לבלתי ניתנים לניהול."
הצעד הראשון מלמד אותנו להכיר באמת הפשוטה אך הכואבת – איבדנו שליטה על חיינו בגלל ההתמכרות, ואין לנו אפשרות לנהל אותם לבד. במשך תקופה ארוכה ניסינו לשכנע את עצמנו שזה לא עד כדי כך חמור, שאנחנו מסוגלים להפסיק כשנרצה, שאנחנו רק צריכים למצוא את הדרך הנכונה לשלוט בזה. אבל שוב ושוב גילינו שהמציאות חזקה יותר מאיתנו. כל פעם שהבטחנו לעצמנו שהפעם זה יהיה אחרת, מצאנו את עצמנו חוזרים לאותו מקום – משתמשים שוב, למרות שידענו כמה זה פוגע בנו ובאחרים. לא משנה כמה כוח רצון גייסנו, לא משנה כמה ניסינו לשנות הרגלים, להתרחק מאנשים מסוימים, לעבור מקום, להחליף עבודה או לנסות "להתאזן" – שום דבר לא באמת עבד לאורך זמן.
ההבנה שאנו לומדים במרכז גמילה בראשית היא; שחוסר היכולת שלנו להפסיק היא לא עניין של חולשה אישית, אלא חלק מהמחלה שאנחנו סובלים ממנה, היא אחד השלבים המשמעותיים ביותר בתהליך ההחלמה. עד שלא נודה בכך שאנחנו חסרי אונים מול ההתמכרות, נמשיך לנסות לשלוט במשהו שאין לנו שום שליטה עליו, ונמשיך להיכשל. זה לא אומר שאנחנו אנשים חלשים או חסרי ערך – זה אומר שאנחנו זקוקים לעזרה ושיש לנו דרך אחרת, טובה יותר, ללכת בה. כל עוד המשכנו להיאחז באשליה שאנחנו יכולים לנהל את ההתמכרות שלנו, מנענו מעצמנו את האפשרות האמיתית להחלים.
לכל אחד מאיתנו לקח זמן להבין עד כמה חיינו יצאו משליטה. עבור חלקנו, זה התבטא בהתמכרות קשה שגבתה מאיתנו כל מה שהיה לנו – בריאות, משפחה, חברים, עבודה, תקווה. אחרים הצליחו לתפקד כלפי חוץ, אבל בפנים הרגישו שהם מתפרקים. לא משנה איך ההתמכרות נראתה אצלנו, התוצאה תמיד הייתה דומה – הרגשנו אבודים, תקועים במעגל בלתי נגמר של שימוש, הכחשה, ניסיונות שליטה וכישלון חוזר. חלקנו ניסינו להפסיק לבד אינספור פעמים, בכל דרך אפשרית – בכוח הרצון, עם תמיכה של קרובים, בטיפולים, בשינויים חיצוניים – אבל שום דבר לא באמת החזיק לאורך זמן. זה משום שהתמכרות היא לא משהו שאפשר פשוט "לשלוט" בו, היא מחלה שמשפיעה על כל חלק בנו – על הגוף, על הנפש, על הרוח.
במרכז גמילה בראשית מסמים הימורים אלכוהול וכדורים אנו מתחילים להכיר בכך שאנחנו חסרי אונים מול ההתמכרות זו לא חולשה, זו למעשה ההתחלה של הכוח האמיתי שלנו. זה הרגע שבו אנחנו מפסיקים להילחם בקרב שכבר הפסדנו בו אינספור פעמים, ומתחילים לפנות מקום להחלמה. ברגע שאנחנו מסכימים לוותר על האשליה שיש לנו שליטה, אנחנו גם מוכנים לקבל עזרה וללכת בדרך חדשה. זה לא קל, וזה מפחיד, כי התרגלנו לנסות להיאחז בשליטה בכל מחיר, אבל זו הדרך היחידה שמובילה לחיים חדשים. אנחנו לומדים שאפשר לחיות אחרת, שאפשר להשתחרר מהכבלים של ההתמכרות, ושאנחנו לא לבד.
