מאת: מרכז גמילה בראשית
ישנם 3 סוגים של הפרעות אכילה
- אנורקסיה נרבוזב.
- בולימיה נרבוזה.
- אכילת יתר.
אנורקסיה נרבוזה ( אובדן תאבון עצבני – יוונית)
מתבטא ב:
- הרעבה עצמית.
- הפרעה בדימוי הגוף.
- 17% מרעיבות עצמן עד מוות.
- 0.5-1% מהאוכלוסייה.
- הרוב בנות (1:9).
אפיון קליני:
- פוביית משקל, חרדה מפני השמנה.
- החולה חשה שמנה מדי.
- עיסוק כפייתי במזון.
הריטואל:
- דיאטה.
- איבוד שליטה על הדיאטה.
- הכחשת הבעיה.
- אי רצון לקבל עזרה (גם משפחתית).
- פעילות גופנית מוגזמת.
- משלשלים והקאות מכוונות.
לעיתים התקפה בולימית שיש אחריה צום.
מקור הפחד מהשמנה:
- עיוות של דימוי הגוף.
- פגיעה בדימוי עצמי.
- דלוזיה מחשבתית ותפיסת מציאות שגויה.
- הפרעה של תפיסה פנימית, איבוד תחושת רעב, שובע ורגש.
הפחד מוביל ל:
- חשיבה דיכוטומית.
- עיסוק מתמיד באוכל.
- דיכאון וריגזון.
- שינויים חדים במצב הרוח.
- בעיות שינה.
- אובססיות וקומפלקסים (דחפים ורגשות מודחקים עד להפרעת נפש).
אפיונים גופניים:
האטת קצב פעימות הלב.
ירידה בלחץ דם וחום גוף.
בצקות, נשירת שיער, התרופפות שיניים.
הפרעה בחילוף חומרים – אנדוקרינית.
הפרעות הורמונאליות עד הפסקה מוחלטת של המחזור.
גורמים:
גורמים ביולוגים:
מנגנון ויסות צריכת המזון בהיפותלמוס יכול להיות מקור לבעיה
גורם פסיכו דינאמי:
שני סוגים:
- הנוירוטיות: נוירוזה – חוסר איזון נפשי הפוגע באיכות חיים, בתפקוד, ובהתמודדות. חוסר איזון נפשי וקונפליקטים המאפיינים את גיל ההתבגרות הם השלב שבו מתחילה האנורקסיה, יש התפתחות מינית שלא נשלטת וזה חרדה בקרב הנערות והן הופכות נוירוטיות. חוסר קבלת השינויים הגופניים, רצון להישאר ילדה. הקונפליקט בין שליטה לחוסר שליטה יוצר חרדה והאנורקסיה מתפתחת כסוג של מנגנון שליטה. הנערה שולטת באכילה וזה מפצה את חוסר השליטה על ההתפתחות המינית שלה. בנוסף השמירה על משקל נמוך מעכבת את ההתפתחות המינית ומותירה אותה עם גוף של ילדה טרם הבשלות המינית. הכחשה שלה. חזרה של קונפליקט אדיפוס. האני אינו פגוע וניתן להחלים.
- אנורקטיות גבוליות: (מתקרב להפרעת אישיות גבולית) מגיעות למחלה כתוצאה מחסך עמוק יותר, הפרעה בארגון ה”אני”. מזון הוא תחליף ליחסי אובייקט. הן מתקשות לייצר נבדלות מהאם. מחד הן רוצות להיות רחוקות ומאידך כל התרחקות יוצרת חרדה. ההרעבה מגיעה כסוג של פיצוי על חוסר היכולת לרכוש עצמאות.
סוג של הענשה עצמית. כאשר הילדה נכנסת למצב האנורקטי האם נצמדת אליה ומטפלת בה ואז היא לא חווה היפרדות, ההחלמה קשה יותר.
גורם משפחתי:
בד”כ משפחות של פרפקציוניזם.
שמות דגש מיוחד על שאפתנות והופעה חיצונית.
שליטה חזקה בדחפים והגבלת סיפוקים.
אפיון משפחתי:
לכידות גבוהה מדי – אין אני יש אנחנו.
או הגנת יתר,
או נוקשות רבה,
או העדר מערכת פתרון קונפליקטים- הכחשת הקונפליקט,
חיזוק משמעת והתנהגות טובה.
אין ביצוע נבדלות והיפרדות.
גורם חברתי:
מופיעה בתרבויות המערב.
תלוית תרבות המאפיין התרבותי משפיע.
תוצר לוואי של תרבות המוקירה רזון עם יופי והצלחה.
הגיל יורד משנה לשנה.
רוב הצעירות המערביות אינן מרוצות ממראה גופן.
טיפול:
המטרה: חזרה למשקל תקין, חזרה לאיזון ועמדה פונקציונאלית למזון, מציאת מנגנונים חלופיים להתמודדות ופתרונות שלא באמצעות אוכל.
טיפול באשפוז,: טיפול תרופתי מלווה בטיפול פסיכו תרפויטי, עבודה אינדיבידואציה פגועה, העלאת רגשות ודחפים למודע כדי לאפשר התמודדות עמם. העלאת הצורך בשליטה בריאה ובהבנת הצורך ששליטה באוכל מחפה על חוסר אונים ובדידות. העבודה משולבת עם המשפחה. מומלץ שיתוף מלא של המשפחה.
המלצות:
מחלה מסובכת הנפש נתלית בגוף.
התייחסות לקונפליקטים נפשיים ובעיות דימוי עצמי.
התייחסות לניכור בתחושות פנימיות ושיתוק מפחד ההתפתחות המינית.
התייחסות לירידה במשקל ההופכת להיות משמעות החיים.
התייחסות לתחושת השליטה באמצעות הרעבה.
התייחסות לתלות בהורים.
מומלץ שילוב של דיאטנית + רופא + פסיכיאטר + פסיכותרפיה.
חשובה האמפתיה – אני אתך, אני בצד שלך.
התייחסות לפיתוח אחריות ונפרדות מהאם ומהמחלה.
הצבת מטרות שקילה, סימון גבולות, מעקב.
אמון בברית הטיפולית – לומר אמת זה צעד ראשון בלקיחת אחריות.
על המטפל להיות מוכן ומסוגל לא להיבהל כמו ההורים.
והמון המון חום ואהבה!
בולימיה נרבוזה
דחף בלתי נשלט לאכילת יתר, דחף לא מרוסן למזון, בולמוס אכילה אין שליטה על הבולמוס ואף לעתים קודם לו דיכאון, הבולמוס גורם לרגשי אשמה, בושה, כעס עצמי. הקאות ומשלשלים כדי לא לעלות במשקל. שימוש במשלשלים ומדכאה תיאבון, או הרעבה עד הבולמוס הבא.
אבחנת ה-DSM:
לפחות פעמיים בשבוע למשך לפחות שלושה חודשים.
מתקיימים התקפי אכילה חוזרים של אכילת מזון בכמות הגדולה מהמקובל לאדם זה.
חוסר שליטה בעת האכילה על כמויות וסוג המזון, התנהגות מפצה של הקאה יזומה.
פעילות גופנית מופרזת, שימוש במשלשלים חוקן וכד’.
סיבתיות: מעגל הרסני
חוסר יציבות + דימוי עצמי נמוך + רצון להיות רזה + חוסר שליטה + התקפי זלילה…
התנהגות הרסנית של הקאות ושלשולים – רגשי אשמה – חיזוק חוסר היציבות.
אפיון משפחתי:
לכידות נמוכה, ריחוק רגשי.
לעתים התעללות מינית.
טיפול:
המטרה: חזרה לאיזון ועמדה פונקציונלית למזון, מציאת מנגנונים חלופיים להתמודדות ופתרונות שלא באמצעות אוכל. לספק מענה לבעיית הבולמוס ולקשיים האישיים סביבתיים.
מומלץ טיפול באשפוז במרכז טיפולי ברישיון משרד הבריאות.
טיפול תרופתי, מלווה בטיפול פסיכו תרפויטי. טיפול דינאמי תוך שימת דגש על: דימוי עצמי וגופני, קשיים אישיים ובין אישיים, מיניות, צרכים אישיים, פחד, שליטה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, דגש על קוגניציות ועל דפוסי חשיבה והתנהגות.
העבודה משולבת עם המשפחה. מומלץ שיתוף מלא של המשפחה.
