בדו”ח ההתמכרות לשנת 2022 שהוגש לנשיא יצחק הרצוג ולראש הממשלה נפתלי בנט בזמנו, עולה כי 1 מכל 7 ישראלים מתמודד עם התמכרות, מה שמציג עלייה משמעותית בחמש השנים האחרונות, ויש להניח שבעקבות האירועים של ה7 באוקטובר נראה עלייה תלולה עוד יותר. הדו”ח, שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA), חושף תרחיש מדאיג המחייב שינויי מדיניות והגברת המודעות הציבורית לסכנה בהתמכרות.
הסקר המקיף, שנערך על ידי מחלקת המחקר של המרכז ובשיתוף עם מכון הסקרים הקיף 3,300 נשאלים המייצגים דמוגרפיה מגוונת, לרבות יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים. תוך שימוש במדדים מקובלים בינלאומיים התואמים את ההגדרות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית וארגון הבריאות העולמי, המחקר מדד את שכיחות ההתמכרות בקרב מבוגרים בגילאי 18-70.
התמכרות, המוגדרת כעיסוק כפייתי בחומר או בדפוסי התנהגות למרות השלכותיה השליליות, התגלתה כסוגיה חוצת מגזרים, המשפיעה על כ-15% מהישראלים – למעלה מחצי מיליון אנשים. זה משקף עלייה של 25% מאז 2018. הסטטיסטיקה גם חושפת שמעבר לאנשים המיידיים המתמודדים עם ההתמכרות, השפעותיה מורגשות מאוד בקרב המשפחות, החברים והקהילה הרחבה יותר.
נכון להיום ה-ICA הם הגורם היחידי העורך סקר אפידמיולוגי בנושא ההתמכרות בישראל. היעדר מדד ציבורי עד לסקר שנערך בשנת 2018 מותיר פער מידע קריטי. עם זאת, ממצאי 2022 מצביעים על הסלמה בולטת, כאשר 1 מכל 7 ישראלים מתמודד כעת עם התמכרות, מה שמחזק את הדחיפות בהתערבויות ממוקדות יותר של הגופים הציבוריים.
נתונים סטטיסטיים מרכזיים מהדו”ח:
שכיחותה של ההתמכרות:
בסך הכל, כ- 14.6% מהמבוגרים הישראלים מתמודדים עם התמכרות לחומרים או להתנהגויות מסוימות.
התמכרות התנהגותית מהווה כ- 11.2%, בעוד שהפרעת שימוש בסמים משפיעה על 5.6% מהמכורים.
פירוט התמכרויות התנהגותיות:
מין: 6.7%
הימורים: 3.7%
פורנוגרפיה: 3.3%
משחקי מחשב: 2.8%
חומרים בשימוש:
אלכוהול: 71%
קנאביס: 27%
תרופות לקשב וריכוז: 9%
משככי כאבים: 7%
תרופות הרגעה או כדורי שינה: 7%
נתוני נוער (2022):
14% מתלמידי התיכון צורכים אלכוהול באופן קבוע.
11% מתלמידי התיכון עוסקים בשימוש קבוע בקנאביס.
13% מתלמידי התיכון משתתפים בהימורים על כסף.
27% מתלמידי תיכון צופים בפורנוגרפיה מדי יום.
בני נוער מבלים בממוצע 8.5 שעות מדי יום מול המסכים.
מגמות ספציפיות לשימוש בסמים:
השימוש בקנאביס עלה ב-48%.
השימוש באלכוהול גדל ב-25%.
למרות הנתונים הסטטיסטיים המדאיגים הללו, הדו”ח מצביע על כך שלמעלה מ-90% מהמתמודדים עם התמכרות אינם פונים לטיפול. האתגרים בהשגת תמיכה מתאימה, יחד עם הסטיגמה סביב התמכרות, יוצרים מחסומים להתערבות והחלמה בזמן. הטיפול בסוגיה רב-גונית זו מחייב גישה מקיפה, הכוללת שינויים במדיניות, הגברת המודעות ומאמצי הסרת הסטיגמטציה. ההשפעה העמוקה על יחידים ועל החברה כולה מדגישה את הדחיפות של טיפול בהתמכרות כעדיפות לבריאות הציבור.
בנוסף לאתגרים העומדים בפני אנשים המתמודדים עם התמכרות, ההשפעה משתרעת על חוגיהם הקרובים ומחלחלת לחברה הישראלית, ומשיתה נזק כלכלי גדול למשק. מחקר שנערך בשיתוף פעולה בין המרכז הישראלי להתמכרויות לבין חברת הייעוץ Deloitte שופך אור על העלות הכלכלית המשמעותית של ההתמכרות, ומעריך אותה בכ-7 מיליארד ש”ח מדי שנה למשק.
הנטל הכלכלי מפולח, כאשר 6.3 מיליארד ש”ח מיוחסים להתמכרות לאלכוהול, סמים ותרופות מרשם, ו-700 מיליון ש”ח נוספים הנובעים מהתמכרות להימורים. נזק כספי זה נובע הן מההשפעות השליליות הישירות של ההתמכרות על המשק, המובילות לירידה בפריון העבודה בהיקף של 4.2 מיליארד ש”ח, והן מההוצאות הציבוריות שהוקצו לטיפול בהתמכרות ותוצאותיה, הכוללות עלויות רווחה, טיפולים רפואיים ואכיפה- סך של 2.8 מיליארד ש”ח בשנה.
פרופסור שאולי לב-רן, בעל החזון מאחורי המרכז הישראלי להתמכרויות, מדגיש כי הדו”ח חושף את הבעיתיות של החברה הישראלית, ומדגיש צורך דחוף ברפורמות בכל ההיבטים הקשורים להתמכרות. בעוד שלמדינת ישראל יש פתרונות ברי קיימא, חלקם כבר בשלבי יישום מוקדמים, הפער הזמני עד להשפעתם המלאה מחייב פעולה מיידית לצמצום מעגל ההתמכרות המתמשך, ולמנוע מאנשים ומשפחות נוספים לסבול את מחירו הכבד. נותר רק לשער מה היו תוצאותיו של הסקר לו היה נערך היום ב2024ץ
מנכ”לית המרכז הישראלי להתמכרויות, ענבל דור קרבל, מציינת את גודלה הבלתי צפוי של תופעת ההתמכרות, במיוחד לאחר האתגרים העולמיים הנמשכים שנתיים עם התפרצותה של הקורונה. ההשלכות של המגיפה, בעיקר על החוסן החברתי ומנגנוני ההתמודדות של יחידים, משתקפות כעת בצורה חיה בשיעורי ההתמכרות המתגברים בישראל.
הדו”ח מדגיש כי הדמוגרפיה היצרנית ביותר מבחינה כלכלית, אנשים בגילאי 18-35, מהווה כ-20.9% מהמתמודדים עם התמכרות בישראל. בנוסף, הנטייה להתמכרות גבוהה יותר בקרב אלו הנאבקים עם הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון ופוסט טראומה, המציגים סיכון של פי ארבעה לפתח התמכרות בהשוואה לאלו ללא הפרעות נפשיות.
באופן גורף, שכיחות ההתמכרות מתעלה על פערים דתיים וחילוניים ואין הבדלים משמעותיים בין הקבוצות הללו (13.1% לעומת 13.3%). עם זאת, זה משפיע באופן לא פרופורציונלי על צעירים (18-35) הרבה יותר מעל מבוגרים, כאשר השכיחות גבוהה יותר באופן ניכר ועומדת על 20.9%. מצוקה נפשית מחמירה עוד יותר את הפוטנציאל להתמכרות, כאשר 53% מהאנשים מתמודדי נפש. בתוך קבוצה זו, 38% מתמודדים עם דיכאון, 30% עם חרדה ו-39% עם פוסט טראומה, ומציירים תמונה ברורה מאוד של הקשר בין בריאות הנפש והתמכרות.
