אירועי אוקטובר, ה7.10- וגם הלחימה הממושכת, מאז ועד היום, הותירו חותמם על רבים מאיתנו. החברה הישראלית נמצאת בתקופה ממשוכת של דחק, מתח, אובדן, שכול והתמודדות עם אירועי קצה של חטיפה ופגיעה סדיסטית באחרים. רבים מהנפגעים הישירים וגם אלה שנפגעו מחשיפה במעגלים משניים, חווים תסמינים של פוסט-טראומה. רק שהפעם אנחנו מתמודדים עם אירועים מורכבים של טראומה שלא באמת הסתיימו, כל הזמן יש חשיפה לאירוע הטראומטי והמצב בעצם ממשיך. כל אלה משפיעים באופן ישיר על החוסן הנפשי ויכולת ההתמודדות הרגשית שלנו. לעיתים קרובות, נראה שהתמודדות עם טראומה מובילה אנשים, גם נורמטיביים לגמרי שמנהלים אורח חיים שגרתי, לחפש דרכי התמודדות שאינן בריאות, ביניהן פנייה לחומרים ממכרים או להתנהגויות ממכרות.
במרכז גמילה ״בראשית״ אנו פוגשים אנשים שתפקדו באופן רגיל עד אירועי אוקטובר: עבדו, ניהלו חיי משפחה, קשרים חברתיים וביום אחד, האובדן והכאב מסביב, גורם להם לחפש ״פתרון״ של בריחה באלכוהול או בעישון גראס או לצורך העניין משחק קלפים ״תמים״ שבסופו הימורים. נרשמה לאחרונה עלייה משמעותית בהתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים, בעיקר למריחואנה ולכדורים פסיכיאטריים )כדורים נוגדי חרדה, כדורי שינה( שניתנים למתמודדים באופן קל וזמין, דרך רופא המשפחה. אנחנו מזהים קשר בין מצבים רגשיים שונים לבין עלייה בשימוש בחומרים משני תודעה, כך למשל:
.1 שימוש במריחואנה על רקע דיכאון – שימוש במריחואנה בקרב אנשים עם פוסט- טראומה מגביר את הסיכון להתפתחות דיכאון ואף למחשבות אובדניות. מדובר בסיכון חמור, במיוחד כאשר המטופלים משתמשים בחומר כדי להקל על כאב רגשי
מיידי מבלי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח. הזמינות והקלות שבה ניתן להשיג
כיום גראס וההקשר הרחב שעושים לשימוש הזה בחברה כשימוש לגיטימי בחומר טבעי, מביאים לטיפול עוד ועוד מכורים לגראס. כן נציין שלא רק הדיכאון מתקשר לשימוש הגובר בגראס, אלא גם חרדה כאשר בקרב החברה נפוצה התפיסה שגראס מרגיע חרדות. העובדות בשטח מצביעות על כך שרבים חווים דווקא הגברה של התקפי חרדה על רקע השימוש בגראס.
.2 סמים פסיכדליים – במרכזנו מדווחים על פנייה גוברת לסמים פסיכדליים כתוצאה מחיפוש אחר ריפוי טראומה. זה גם מתקשר ישירות לסצנה של המסיבות, על רקע הפגיעה הרצחנית שהתרחשה במסיבת ״הנובה״. יש כמיהה להנציח דווקא באמצעות חיבור למקום ולחוויה של הנרצחים והשורדים. אולם, שימוש בלתי מפוקח
בחומרים אלו עלול להוביל לא רק להתמכרות, אלא גם לאיבוד קשר עם המציאות מה שמכונה בשפה מקצועית ״גלישה פסיכוטית״ ולהעמיק את הפגיעה הנפשית.
.3 כדורים פסיכיאטריים – זמינות יתר של לכדורי הרגעה, כדורים נוגדי חרדה וכדורי שינה. בעוד שלכדורים פסיכיאטריים תפקיד חשוב בהתמודדות עם פוסט-טראומה,
השימוש בהם מחייב פיקוח רפואי הדוק. השגת התרופות בקלות וללא השגחה רפואית עלולה להוביל להתמכרות ולהחמרת המצב הנפשי. הקלות שבה ניתן להשיג
מרשם מרופאי משפחה, מובילה לא אחת לשימוש לרעה ולפיתוח תלות. חשוב שמי שמתמודד עם תסמינים פוסט-טראומטיים יפנה לליווי פסיכיאטרי מקצועי.
כיצד אנחנו במרכז "בראשית" מסייע לנפגעים?
במרכז שלנו יש מעטפת טיפולית, מקצועית ורחבה. אנחנו משלבים מספר גישות טיפוליות: פסיכותרפיה פרטנית, טיפול קבוצתי, קבוצות פסיכו-חינוכיות, סדנאות גוף-נפש, מפגשים
טיפוליים עם משפחות. כל אלה בדגש על עיבוד הטראומה והפחתת הסיכון להתמכרות.
כמו כן, אנחנו שמים דגש על הסברה בנוגע לסכנות השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים וההשפעות הנפשיות והרגשיות שיש לשימוש זה. במסגרת הטיפול אנחנו מסייעים בבניית
מנגנוני התמודדות בריאים: עידוד לפעילות גופנית, תרגול מדיטציה ושמירה על מסגרת חברתית תומכת, אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. התפיסה הטיפולית
במרכז "בראשית" שמה דגש על טיפול בו-זמני בפוסט-טראומה ובהתמכרות, מתוך הבנה שהשניים קשורים זה בזה. יש לנו גם תוכנית ליווי להמשך, בדגש על שיקום ושילוב מחדש בקהילה.
