עיוותי חשיבה

מאת: עו"ס גבאי תפארת מטפלת פרטני וקבוצתי במרכז גמילה בראשית

בת כמה לדעתך האישה שבתמונה?

מה היא בעצם “המציאות האמיתית”?

האם יש תשובה אחת?

הנטייה הרווחת היא לראות את הדברים דרך עיניים מסוימות, לפעמים דרך העיניים של ההורים שלנו, לפעמים מעיני קבוצת השווים שלנו. מה שבטוח זה שקיים קושי לבחון את המציאות מזווית שונה, אחרת, חדשה, מקדמת.

במאמר זה אגע ב-5 עיוותי חשיבה רווחים שמשמשים כדרך טיפול בגמילה מסמים, הימורים, אלכוהול ועוד במרכז גמילה בראשית.

א – “הכל או כלום”. הנטייה לחשיבה דו מימדית. לאדם הלוקה בעיוות חשיבה זה יש שתי אופציות בלבד לבחירה – האפשרות הטובה ביותר והגרועה ביותר. הוא מתקשה לבחון אפשרויות נוספות ומגוונות. לדוג ’- נגמל המנסה להתקבל לעבודה בחברה מסוימת שהוא מאוד רוצה. אך מציעים לו תפקיד זוטר ולאחר תקופה שיוכי את עצמו, יועבר לתפקיד הנבחר. אולם מאחר וחושב בהכל או כלום, יוותר על המשרה מאחר וזה לא 100% מה שרצה ולכן יפסיד הכל.

ב – הסקת מסקנות מוטעות עיוות זה מתחלק לשניים –

1. קריאת מחשבות: או כמו שאני נוהגת לכנות- גוגליזציה… – הנטייה לחשוב שאנו יודעים מה האדם האחר יאמר ובהתאם לכך אנו מגיבים. עיוות זה מייצר קצר בתקשורת הבינאישית ולעיתים רבות רגשי נחיתות ועלבונות מיותרים. דבר זה שכיח אצל מכורים

2. ניבוי העתיד: הנטייה להתייחסות שלילית לאירוע שעתיד להתרחש. לדוג’, אישה שלא רוצה להשתתף באירוע משפחתי מאחר והיא כבר “יודעת” שהיא לא תיהנה, תשב לבד, אף אחד לא יתייחס אליה, ולכן נמנעת מללכת ומחפשת תירוצים למה היא לא יכולה להגיע. עיוות זה גורם להימנעות מעשייה ומהתקדמות רק מהחשש לתוצאה השלילית הידועה מראש לכאורה.

ג – העברה לפסים אישיים – אנו נוטים “לקחת אחריות” על אירועים שאין לנו שליטה עליהם כלל, לדוג’, ילד עשוי לחשוב שבגלל ההתנהגות שלו בבית הספר הוריו החליטו להתגרש, כשכמובן אין קשר בין ההתנהגות שלו בבית הספר למתח ולקשר של ההורים.

ד – צריך/ אסור/חייב – חשיבה מסוג זה מייצרת את ההיפך, ומבטיחה שלא נבצע את הדבר אליו התחייבנו. לדוג’, אדם שמחליט לרדת במשקל ואומר לעצמו “אני חייב להוריד 10 ק”ג, אסור לי לאכול שוקולד” אני צריך לעשות יותר ספורט” -רוב הסיכויים שלא יצליח לעמוד בהתחייבות שלו. דפוס חשיבה זה מייצר לחץ וכתוצאה מכך כמובן שמתקבלת תוצאה הפוכה לחלוטין- חוויית כישלון המולידה רגשות אשמה, תסכול, כעס עצמי ועוד.

ה – העצמה ומזעור/ הכללת יתר – אני מחברת בין שני העיוותים האלה מאחר והם מגלמים את אותה הנטייה להעצים חולשות, טעויות, כישלונות ולמזער הצלחות, חוזקות ודברים חיוביים. לדוג’, סטודנט שנכשל בבחינה עשוי לומר כי הוא תמיד נכשל במקצוע מסוים או אף יציין כי הוא הסטודנט הכי גרוע ואין לו סיכוי להצליח או להיפך, כאשר הוא מצליח הוא יתייחס לזה כ”פוקס”, “המבחן היה קל” ולא למאמציו ולחכמתו.

עיוותים רווחים אלה ניתנים לשינוי קודם כל באמצעות פיתוח מודעות לקיומם בשיח הפנימי שלנו בגמילה, ועל ידי עשיית פעולות להטמעת שיח פנימי חדש ומקדם יותר.

כתבה: עו”ס גבאי תפארת מטפלת פרטני וקבוצתי במרכז גמילה בראשית